מוסמך אוניברסיטה

מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי ישראלי הניתן לאדם שסיים את מסלול הלימודים האקדמי שנקבע במיוחד לצורך קבלתו. יש תארים מקבילים לו באוניברסיטאות ברחבי העולם. תואר זה קרוי גם תואר שני, משום שהוא השני בסדר התארים האקדמיים שאדם יכול לקבל במסגרת אקדמית (לאחר תואר ראשון ולפני דוקטורט). תואר זה מוכר גם בשמות ובקיצורים של התארים המקבילים לו ברחבי העולם: “מאסטר”, M.A, M.S, L.L.M, M.B.A וכו’ (הקיצורים משתנים על-פי תחום הלימודים). הלומד לתואר מוסמך, מכונה לעתים, בחלק ממדינות העולם, “מגיסטר“.

בחלק מהאוניברסיטאות בישראל נהוגים שני מסלולים לתואר “מוסמך”:

• מסלול עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.
• מסלול ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר בסופו.

מספר הקורסים שעל הסטודנט ללמוד במסלול ללא תזה גדול יותר מזה שבמסלולים עם תזה, והראשונים אינם מאפשרים המשך ללימודי דוקטורט.

התואר בישראל כיום

המועצה להשכלה גבוהה מאשרת לכול האוניברסיטאות הישראליות (כולל האוניברסיטה הפתוחה) להעניק תואר מוסמך. בשנת 2006, קיבלו את התואר כ- 11,000 בוגרים.

השם של תואר המוסמך תלוי בפקולטה (ולעתים באוניברסיטה) שבה נעשה התואר. אלה תוארי המוסמך הנפוצים בישראל:

• M.A – Master of Art – תואר מוסמך באמנות. התואר ניתן בדרך כלל בתחומים הבאים: פילוסופיה, מדעי החברה, לימודי שפות, אומנויות יפות, היסטוריה, גאוגרפיה ותאולוגיה. זהו תואר המוסמך הנפוץ ביותר.
• M.Sc – Master of Science – תואר שני במדעים מדויקים, מדעי החיים או בהנדסה ^[1].
• M.E – Master of Engineering – תואר שני בהנדסה.
• M.B.A – Master of Business Administration – תואר שני במנהל עסקים.
• L.L.M – Master of Laws – תואר שני במשפטים.
• M.Ed – Master of Education – תואר שני בחינוך.