תואר אקדמי
תואר אקדמי הוא תואר שמעניקות אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות לבוגריהן, לאחר שסיימו לעמוד בכל התנאים הלימודיים והמחקריים המקנים זכות לתואר.
התארים האקדמיים ניתנים בשלוש רמות:
- בוגר אוניברסיטה (Bachelor) – תואר ראשון.
- מוסמך אוניברסיטה (Master) – תואר שני. לתואר זה נהוגים לעתים שני מסלולים:
- מסלול מחקרי עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.
- מסלול ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר.
- דוקטור (Doctor) – תואר שלישי.
יש הטועים ורואים בתואר פרופסור תואר אקדמי, שבא לאחר תואר דוקטור. זה אינו המצב – פרופסור הוא מינוי הניתן לחבר הסגל האקדמי באוניברסיטה, ולאחר פרישה חלק מן הזכויות שהתואר נתן לא ממומשות יותר, אך לפרופסור ניתן להחזיק בתואר זה והם מכונים פרופסור אמריטוס
מקור שמות התארים
שמות התארים האקדמיים נוצרו, מבחינה היסטורית, לפי תפיסת העולם של המעמדות והגילדות בימי הביניים.
- התואר בוגר, Bachelor, פירושו איכר החוכר את עדריו ואדמותיו מידי האדון. כלומר הסטודנט הלומד לתואר “בוגר” משול לשוליה, הוא בעל ידע במקצועו אך אין הוא מוסמך לעסוק בתחום התמחותו כבעל מקצוע מומחה.
- התואר השני, Master, פירושו “מומחה מקצועי”, שקיבל הסמכה לעסוק באופן עצמאי בתחום התמחותו ולהנחילו לאחרים.
- התואר השלישי, דוקטור, פירושו מי ששולט בדוקטרינה של הידע. הדוקטור מכיר את נבכי הידע המדריכים את המעשה ואת הפילוסופיה של התחום, ויכול להעניק מידיעותיו וללמד את התאוריה בתחום התמחותו לאנשי המעשה.
משמות בסיסיים אלה נגזרים שמות נוספים, המשקפים את התחום שבו ניתן התואר, כגון:
- BA – Bachelor of Arts: בוגר אוניברסיטה במדעי הרוח והחברה
- BSc – Bachelor of Science: בוגר אוניברסיטה במדעים מדויקים ובהנדסה.
מעמדו של התואר האקדמי
במקצועות מסוימים, תואר אקדמי מתאים הוא תנאי לקבלת רישיון לעסוק במקצוע זה. זה המצב ברפואה, בעריכת דין ועוד. במקצועות רבים אחרים, אף שהחוק אינו מחייב תואר מסוים לעיסוק במקצוע, הרי מעסיקים רבים מעלים דרישה כזו. דוגמה: מעסיקים רבים דורשים תואר ראשון במדעי המחשב כתנאי קבלה למשרת מתכנת, אף שהחוק אינו דורש תואר כלשהו לעיסוק במקצוע זה. לעתים מסתפקים המעסיקים בדרישה כללית, לתואר ראשון כלשהו, או לתואר ראשון בתחום רחב כגון מדעי החברה.
בהסכמים קיבוציים שונים ניתנת תוספת שכר לבעלי תואר ראשון ותוספת נוספת לבעלי תואר שני. למורים בישראל, שרכשו השכלה מתאימה, כגון לימודים בישיבה, ניתנת דרגת שכר השקולה לזו של בעלי תואר אקדמי. בז’רגון של משרד החינוך קרויה דרגה זו “BA אקוויוולנטי”, “MA אקוויוולנטי” ו”דוקטור אקוויוולנטי”, אך היא אינה משקפת זכות לתואר אקדמי.[1]
בנוסף לכל ההקשרים הללו, תואר אקדמי מעניק יוקרה מסוימת לבעליו, ויוקרה זו גדלה ככל שהתואר מתקדם יותר או הושג באוניברסיטה יוקרתית יותר.
בנסיבות אלה, קורה שאנשים מחפשים קיצורי דרך לקבלת תואר. יש הרוכשים את התואר בכסף, ב”בית חרושת לתארים”, יש המזייפים עבודות בדרך אל התואר, ויש המציגים עצמם כבעלי תואר אף שאינם כאלה. בישראל מטיל חוק המועצה להשכלה גבוהה עונש מאסר שנה אחת על “מתחזה כבעל תואר מוכר שהוענק לו לפי חוק זה, כשלא הוענק לו תואר כאמור”.
